גמרא
פירוש
לֹא יִמְסְרֵם לַצִּבּוּר יָפֶה יָפֶה קָא מַשְׁמַע לַן.
וְתַנָּא דִּידַן כֵּיוָן דְּקָתָנֵי אִם הֵבִיא יָצָא לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בתוספת בד״ה לא פסיקא ליה צ״ע אי הוי מצי לשנויי כדמשני לקמן כי קא חשיב מידי דלא תליא במעשה עכ״ל. ויש לדקדק אמאי לא כתבו בפשיטות דהוי מצי לשנויי כדמשני בסמוך כי קא חשיב מידי דחייל מאורתא דלכאורה נראה דלתרומת שקלים ודאי לא חייל מאורתא שאין שום קרבן קרב בלילה וכבר עלה בלבי לומר דאשכחן נסכים קריבין בלילה כדדרשינן במנחות ונסכיהם אפילו בלילה אלא שהתוספות כתבו לקמן בפרק בתרא ד׳ למ״ד ע״ב דדוקא בקרבנות יחיד אבל בשל ציבור עיקר מצוותן ביום ואם כן נהי דכשר בלילה בדיעבד אפ״ה מיקרי שפיר לא חייל מאורתא כמ״ש התוספת בסמוך בד״ה מידי דתליא במעשה ע״ש אם לא שנדחק לפרש דמיקרי חייל מאורתא משום העצים שהיו צריכין בלילה לצורך איברים ופדרים והיו צריכין לקנות אותן העצים מלשכה חדשה והיינו אליבא דרבי דס״ל בפ׳ הקומץ דעצים מיקרי קרבן וא״כ א״ש דלא מצי לשנויי כי קא חשיב מידי דחייל מאורתא משא״כ לענין מידי דתליא במעשה מספקא להתוס׳. ונראה שהספק הוא דודאי מיקרי תליא במעשה שהרי היו צריכין לגבות השקלים לתרומה חדשה אלא דאפ״ה מספקא להו כיון דאילו היה הקרבן פסול לגמרי מתרומה ישנה אפילו אם אין כאן חדשה נמצא שאין כאן תלוי במעשה אלא כיון שאם הביא כשר מיקרי תליא במעשה. ולפי זה אפשר דהיינו האי דמשני שפיר בלא״ה כיון דאם הביא יצא לא פסיקא ליה ודו״ק:
בגמ׳ אמר רבא ד׳ לדברי הכל לר״מ ד׳ דל רגלים וכו׳. פי׳ דליכא מאן דבציר מד׳ דלר״מ נהי דדל רגלים אכתי איכא מעשר בהמה ולר״א ור״ש דדל מעשר בהמה איכא רגלים אבל לעולם איכא מאן דאית ליה טפי מד׳ דר׳ גופא ס״ל כהאי בחדא וכהאי בחדא והו״ל חמשה וכמו שפרשתי מבואר בל׳ רש״י. אבל אכתי יש לדקדק אהא דקאמר ד׳ לד״ה דלמא איכא מאן דס״ל להיפך כר״מ בחדא לענין רגלים וכר״א ור״ש בחדא לענין מעשר בהמה דבתשרי וליכא אלא תלת. ועוד דר״א גופא דאמר בא׳ בתשרי מאן יימר דברגלים סבר כר״ש דלמא כת״ק דאיפסקא הלכתא כוותיה להרמב״ם וסמ״ג וקי״ל בעלמא דר״א הוא טוביינא דחכימא ואמאי מוקמינן ליה לבר מהלכתא בתרתי. ונלע״ד ליישב דרבא סובר דע״כ הא בהא תליא דמאן דאית ליה א׳ בתשרי ר״ה למעשר בהמה ע״כ סובר ברגלים כר״ש דבעינן כסדרן והיינו לפמ״ש לעיל דלכאורה פשטא דקרא דכתיב שנה בשנה בבכור ומרבינן כל הקדשים כר״ש משמע דלדידיה אשכחן שנה בלא רגלים משא״כ למאן דלית ליה דר״ש ואצטריך לאוקמי בשנה מעוברת כרבי או כרבי שמעיה וכדאקשינן בששה בסיון וכבר כתב רש״י ז״ל לעיל ד׳ ה׳ ע״ב בפסולי המוקדשין דמסתמא איירי קרא ברוב שנים וכ״מ שם באריכות נמצא דלפ״ז אפשר דסבר רבא דמאן דלית ליה כסדרן ע״כ מוקי לקרא דשנה בלא רגלים כשיטת הירושלמי שהובא לעיל בתוספות בדאקדשיה כשהיה מחוסר זמן ברגל ראשון ואפי׳ הכי עולה לו למנין שנה דקדושה חלה עליו בכל הקדשים וכמ״ד מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר וכמ״ש לעיל בשיטת הירושלמי. ולפ״ז מצינן למימר דלענין ר״ה למעשר בהמה נמי בהא תליא דרבא לטעמיה דמסיק לקמן דכו״ע מתעברות באדר ויולדות באב אלא דפליגי בהקישא דעשר תעשר. ולכאורה נראה דודאי יש סברא יותר לומר דעיקר הקישא לומר דסמוך לגמרו עישורו דהכי מסתברא שיש לעשר סמוך לגמרו אלא דאפשר דמאן דמוקי היקשא לא׳ בתשרי היינו משום דא״א לומר בא׳ באלול דא״כ הנולדים בסוף אב הו״ל מחוסר זמן בא׳ באלול וכיון דאפיקתיה מא׳ באלול ע״כ מוקי הקישא לאחד בתשרי וכמו שאבאר לקמן בשמעתין דמעשר בהמה דע״כ הכי הוא:
והשתא א״ש דמאן דאית ליה בא׳ בתשרי ר״ה למעשר בהמה משום דס״ל מחוסר זמן אין נכנס לדיר להתעשר וא״כ ע״כ תו לא מצי לאוקמי לקרא דשנה שנה בדאקשיה כשהוא מחוסר זמן דתינח בכור מעשר וכל הקדשים מאי איכא למימר אע״כ דשנה בלא רגלים היינו משום דבעינן כסדרן דוקא כנ״ל נכון ואל תשיבני דר״ש גופא מצינן דסובר מחוסר זמן נכנס להתעשר ואפ״ה סובר בא׳ בתשרי שכבר ישבתי בעז״ה הכל לנכון בתכלית האריכות ואין כאן מקומו להאריך יותר: שם לרבא ליתני ששה לר״נ ב״י ליתני חמשה. וקשיא לי טובא דמאי מקשה ליתני שתי לחם דהא בהדיא תנן במשנה במנחות פ׳ רבי ישמעאל קודם לשתי לחם לא יביא ואם הביא כשר ולעיל אמרינן להדיא דהא דלא קחשיב במתני׳ ר״ה לתרומת שקלים היינו משום דכיון דאם הביא יצא לא פסיקא ליה ואם כן ר״ה לשתי לחם נמי לא מצי למיתני מה״ט גופא. ולכאורה היה נראה לחלק דהא דקתני בשתי לחם אם הביא כשר היינו שאין נפסלות בכך אבל גברא מיהא עבר אעשה דבהדיא כתיב מנחה חדשה משא״כ ההיא דקתני בתרומת שקלים אם הביא מן הישן כשר אלא שחיסר מצוה היינו דלא עביד מצוה מן המובחר אבל מ״מ מצוה מיהא קעביד דבההיא דרשה דלחדשי השנה אפילו עשה לא מיקרי וחילוק כזה מצינו בתוספת במנחות לענין האיר המזרח אמנם המעיין בסוגיא דמנחות ריש פ׳ כל הקרבנות ציבור יראה להדיא דל׳ אם הביא כשר ולא יצא אלא שחיסר מצוה כולה חדא מלתא היא וא״כ הדרא קושיא לדוכתא וצ״ע ליישב ואפשר דאברייתא דלעיל קשיא להו דאע״ג דקתני לתרומת שקלים ואפ״ה לא קתני עומר ושתי הלחם ועיין בסמוך:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והשתא א״ש דמאן דאית ליה בא׳ בתשרי ר״ה למעשר בהמה משום דס״ל מחוסר זמן אין נכנס לדיר להתעשר וא״כ ע״כ תו לא מצי לאוקמי לקרא דשנה שנה בדאקשיה כשהוא מחוסר זמן דתינח בכור מעשר וכל הקדשים מאי איכא למימר אע״כ דשנה בלא רגלים היינו משום דבעינן כסדרן דוקא כנ״ל נכון ואל תשיבני דר״ש גופא מצינן דסובר מחוסר זמן נכנס להתעשר ואפ״ה סובר בא׳ בתשרי שכבר ישבתי בעז״ה הכל לנכון בתכלית האריכות ואין כאן מקומו להאריך יותר: שם לרבא ליתני ששה לר״נ ב״י ליתני חמשה. וקשיא לי טובא דמאי מקשה ליתני שתי לחם דהא בהדיא תנן במשנה במנחות פ׳ רבי ישמעאל קודם לשתי לחם לא יביא ואם הביא כשר ולעיל אמרינן להדיא דהא דלא קחשיב במתני׳ ר״ה לתרומת שקלים היינו משום דכיון דאם הביא יצא לא פסיקא ליה ואם כן ר״ה לשתי לחם נמי לא מצי למיתני מה״ט גופא. ולכאורה היה נראה לחלק דהא דקתני בשתי לחם אם הביא כשר היינו שאין נפסלות בכך אבל גברא מיהא עבר אעשה דבהדיא כתיב מנחה חדשה משא״כ ההיא דקתני בתרומת שקלים אם הביא מן הישן כשר אלא שחיסר מצוה היינו דלא עביד מצוה מן המובחר אבל מ״מ מצוה מיהא קעביד דבההיא דרשה דלחדשי השנה אפילו עשה לא מיקרי וחילוק כזה מצינו בתוספת במנחות לענין האיר המזרח אמנם המעיין בסוגיא דמנחות ריש פ׳ כל הקרבנות ציבור יראה להדיא דל׳ אם הביא כשר ולא יצא אלא שחיסר מצוה כולה חדא מלתא היא וא״כ הדרא קושיא לדוכתא וצ״ע ליישב ואפשר דאברייתא דלעיל קשיא להו דאע״ג דקתני לתרומת שקלים ואפ״ה לא קתני עומר ושתי הלחם ועיין בסמוך:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush